איתמר התגייס לחטיבת גולני ב -21 במרץ 2021 כשהיה בן 19. הוא שובץ בטרום טירונות בגדוד 13 עד לגיבוש לסיירת גולני. את הגיבוש איתמר סיים בהצלחה, אך לא התקבל לסיירת בעקבות נתונים גבוהים ורעיון 'השבחת הגדודים'. וכך הוחזר לגדוד 13 למחלקה הפיקודית (מחלקה המיועדת כולה לפיקוד) בזמן מסדר הדמעות, והתחיל הכשרה מפרכת של 8 חודשים. החלק הראשון בהכשרה הוא המעבר בין אזרח צעיר שסיים בית ספר לפני שנה לחייל במסגרת הצבאית, עם משמעת וערכים התואמים את המסגרת, והשני הוא להפוך מחייל ללוחם גולני בחטיבה החומה.
איתמר התחיל את מהלך ההכשרה כמו כולם- עבר שבועות חינוך, שבועות ירי, הגנת מחנה ועוד. שלושה חודשיים לאחר תחילת ההכשרה קיבל את תחום האחריות שלו בתוך המחלקה- חובש קרבי. שם הוא התנתק מההכשרה הרגילה והתחיל קורס חובשים קרביים שבסופו קיבל סיכת הענקה מהמדריך שלו בקורס- אות ציון לעבודה הקשה, להישגים ולהתמדה לאורך הקורס. לאחר קבלת תעודת החובש חזר איתמר למחלקה לחלק השני והקשה יותר בהכשרה, הגדוש בשבועות שטח קשים, המצריכים אורך רוח, התמדה ונחישות כדי לעמוד בכל האתגרים הצפויים לאורך הדרך.
איתמר סיים בהצטיינות מחלקתית את ההכשרה וקיבל הענקת כומתה מסמל המחלקה.
את ארבעת החודשים הבאים בחייו הצבאיים של איתמר, הוא בילה בגדוד המבצעי בפלוגה א: 'אריות הזעם'.
באותו הזמן הגדוד כולו היה בתקופת אימון לקראת תעסוקה מבצעית, וכך גם איתמר שלקח באימונים מחלקתיים, פלוגתיים וגדודיים לאורך התקופה.
זהו- איתמר צבר בהצלחה את כל הניסיון שהיה צריך ועכשיו הגיע הזמן לעלות מדרגה, ולצאת לקורס מפקדי כיתות. בקורס איתמר למד על כלי הנשק הצבאיים השונים ואיך להשתמש בהם, איך לפקד על כיתה לוחמת כיחידה בודדת וכחלק ממחלקה ופלוגה, הוא למד על אחריות, יוזמה ועבודת צוות.
איתמר חזר לבסיס האימונים החטיבתי של גולני, אך הפעם לא כטירון- אלא כמפקד כיתה. הוא התחיל הכנת צוות לקראת קליטה של מחזור אוגוסט 2022 לחטיבת גולני. בהכנה הוא למד על ניהול זמן ופיקוד ברמה הערכית.
איתמר קלט את חייליו מיד לאחר ירידתם מהאוטובוסים שהגיעו מלשכות הגיוס השונות, בדיוק כמו שקלטו אותו כשירד בפעם הראשונה מהאוטובוס שנה וארבעה קודם. הוא התחיל להבין את גודל האחריות על רווחתם של חייליו , זו הייתה משימה לא פשוטה כלל- כאשר לכל חייל יש צרכים שונים ומגוונים, ואתה כמפקד האישי והישיר שלו, צריך לדאוג לכולם. לאחר "מסדר הדמעות" איתמר קיבל את הכיתה איתה עמד להתחיל את החלק הראשון בהכשרה, המעבר בין אזרח לחייל. איתמר הקנה ערכים, מוסר עבודה, חברות ודאגה לאחר. הוא דאג להיות ה'אמא' וה'אבא' של החיילים בכל רגע נתון, לימד אותם לירות, לישון בשטח, לבצע משימות בצוות, קרב מגע ועוד.
אחרי ארבעה חודשים התבצע חילוף בין החיילים למחלקות ייעודיות- המחלקה של איתמר קיבלה את המשימה ה'פיקודית'- מחלקה שתכשיר את המיועדים לפיקוד בפלוגה. שוב חזר למחלקה הפיקודית, הפעם כמפקדה.
איתמר קיבל את הכיתה איתה הוא רץ לאורך ארבעת החודשים הקשים בהכשרה, הוא היה מפקד כיתה ג', שהיתה כיתת רתק= כיתה שבא נמצאים כל כלי הירי הכבדים במחלקה ותפקידה לפתוח שטח ולרתק את האויב על מנת לתת מרחב תמרון לכיתות א' וב', זהו תפקיד חשוב מאוד- כי המפקד כאן נמצא בנפרד משאר המפקדים האחרים ומוטלת עליו אחריות כבדה, ללא מעורבות של מפקדים נוספים.
איתמר ביצע את התפקיד שלו למופת, התמודד עם כל האתגרים שעלו לאורך כל הדרך וסיים להכשיר את הכיתה שלו להיות לוחמי גולני חזקים ועצמאיים. איתמר קיבל בטקס סיום ההכשרה הענקה ממפקד בסיס האימונים החטיבתי תעודת הצטיינות והוקרה כמפקד המצטיין של מחזור אוגוסט 2022.
איתמר חזר לגדוד כסמל מחלקת מרגמות- זו מחויבות עצומה, יש המון ציוד מצבעי שצריך לשמור, לאחסן, לטפל בו מידי יום, זה תפקיד מקצועי שצריך להיות בו מאוד מסודר, דקדקן ולהיות מוכן לרדת לפרטים הקטנים תמיד. בשמונת החודשים האחרונים לשירות שלו איתמר המשיך להיות סמל מקצועי, דורש מהחיילים ולא מתפשר. הוא עבר חודשים קשים מאוד לקראת סוף השירות. בקו עזה היו הרבה אירועים והקפצות לאורך הקו כשאיתמר ממוקם במוצב פגה 'מוצב מגן בארי'.
כל הסיפור של איתמר מתנקז לבוקר השבעה באוקטובר.
כל האימונים, הערכים, האמונות הפנימיות וההשקעה מתנקזים לבוקר אחד, בו חמאס פתח במלחמה נגד מדינת ישראל.
באותו בוקר איתמר היה בכוננות עם שחר עם המחלקה שלו, כאשר פתאום אזעקות ופיצוצים מחרישי אוזניים. איתמר הבין שמשהו לא רגיל קורה- זו לא עוד מערכת התשה אל מול החמאס ויישובי הדרום. הוא לוקח את הצמד שלו לעמדת המרגמות ומנסה להבין ברשת הקשר הפלוגתית והגדודית מה מתרחש, במקביל הוא מתחיל לחטוף ירי ממחבלים שחדרו למוצב, הוא מחזיר אש ביחד עם החיילים שלו ומונע כניסה עמוקה ורחבה יותר לתוך המוצב. איתמר חוטף כדור, ומקבל החלטה להתפנות ביחד עם שאר החיילים לנקודת פינוי הפצועים בתוך המוצב, שם הוא מקבל טיפול רפואי ראשוני וממשיך לפקד על הלוחמים תוך כדי הלחימה כשהוא מדריך אותם כיצד לפעול ושומר על המורל המחלקתי בתוך התופת. לאחר שעות שאיתמר נלחם על חייו ועל חיי חייליו הוא נפל בקרב והשאיר מאחוריו משפחה ולוחמים רבים שיתגעגו אליו לנצח.