איתמוש
איתמר הוא המשפחה שבחרתי לעצמי התאום הזהה של גילעד הבן זוג שלי החצי השני שלו שניים בלתי נפרדים שניים שהפכו להיות עבורי הכל שנים של ביחד, חברות טובה, טיולים משפחתיים וחוויות בלתי נשכחות.
איתמר וגילעד התגייסו ביחד לגולני איתמר לגדוד 13 וגילעד לגדוד 12 במשך השירות הקפדנו לבקר בבסיסים השונים בהתאם לקווים שתפסו בזמן שאיתמר היה יוצא לסופ״ש הקפדנו כמה פעמים לנסוע שנינו ביחד לבקר את גילעד והעברנו תמיד שעות של נסיעה בשיחות על החיים, שיחות על העתיד שמצפה לנו ביחד, על התכנונים לאזרחות, השאיפות והחלומות.
האהבה של שנינו לגילעד חיברה בינינו בצורה מיוחדת.
אני ואיתמר תמיד הרגשנו כמו אחים ולא משנה מה היה קורה-
היינו מאוחדים והיינו שם תמיד אחד בשביל השנייה. אי אפשר לתאר במילים עד כמה אני מתגעגעת אליו ולבדיחות שהיו רק שלנו,
איתמר היה מבין אותי במבט יש לנו כל כך הרבה חוויות משותפות שהן שלי ושלו שילוו אותי לנצח.
בשביעי באוקטובר חיינו התהפכו איתמר סמל מחלקת מרגמות וחובש קרבי גיבור ישראל נפל בקרב ב7.10 על הגנת המולדת במוצב פגה שבגבול עזה, מוצב מגן בארי השבת השחורה הייתה השבת האחרונה שלו לשירות כי יומיים לאחר מכן היה אמור לצאת לחופשת שחרור.
איתמר נורה בהתקלות מול מחבלים תוך שחתר למגע, פתח באש והוביל אחריו את המחלקה שלו באומץ לב. כשאיתמר היה פצוע בעצמו הוא הדריך את החיילים שלו כיצד לטפל בחיילים הפצועים האחרים שמר על מורל גבוה וחיזק את החיילים דבר שמעיד המון על האופי המיוחד שלו ועל האדם שהיה איך אפשר לכתוב על איתמר בזמן עבר? הבית בלעדיו מרגיש ריק, ושום דבר כבר לא נראה אותו הדבר.
הימים עוברים והזמן לא באמת עושה את שלו הוא מתרחק, הגעגוע מתחזק והחלל בלב ממשיך להתרחב.
איתמר היה מפקד מעורר השראה ולוחם אמיץ תחושת הגאווה היא אין סופית למרות שהיא שוברת את הלב כל פעם מחדש
אני מבטיחה שלנצח ננציח ונספר על האדם המשמעותי שהוא בחיינו לנצח נספר על הקרב במוצב פגה בו נלחמו בגבורה עד הרגע האחרון מתוך מחויבות ואהבה אמיתית למולדת
ואני ברמה האישית מבטיחה לשמור לנצח על גילעד-
החצי השני של איתמר ואהבת חיי
מתגעגעת כל כך ואוהבת לנצח