רעות בן יהודה

איתמר, 

שישה ימים חיפשנו אותך, בסוף מצאנו. ועדיין, אני מחפשת. קוראת לך בתוך הראש שלי: איתמר, איתמר.

איך להספיד את מי שאתה, את מי שכבר לא תהיה– כשכל המילים הקיימות מחווירות? איך לספר כמה אוהבים אותך. על רוחב כתפיך שהשרה ביטחון ויציבות, ועל היכולת שלך לפשר, לחבר ולאחד. על האינטליגנציה הרגשית, ושאף פעם לא היה אכפת לך לצחוק על עצמך. על נדיבות הלב שלך. בימים האחרונים אנחנו מכירים עוד חלקים שלך, שומעים עוד סיפורים עליך, וכולם יפים. איזה גבר יכולת להיות. השפה דלה מכדי לתאר אותך במילים. 

היית החמישית האחרונה שהגיעה לעולם. 

גאה בך על 21 שנותיך. 

החלל שהשארת מתמלא בכאבי רפאים. 

אוהבת אותך לנצח,

רעות