בבוקר שבת 7 באוקטובר התעוררנו למציאות לאומית ומשפחתית חדשה.
אנחנו איבדנו אותך, איתמר, אובדן שובר לב וקשה, עמו אנחנו מתמודדים יום יום ושעה שעה.
כל אחד מאיתנו מפלס את דרכו באבלו ויחד אנחנו מעלים את זכרך וחושבים על אופני ההנצחה שלך.
במהלך חמשת השבועות האחרונים זכינו להיחשף ולהכיר סיפורים, מחברים, מורים וחיילים, אשר רק חיזקו את מה שהכרנו בבית.
סיפרו על האומץ, על המלחמה למען האחרים, על המנהיגות, האכפתיות, הרגישות, על חוש ההומור, על המחוייבות וביצוע המשימות עד תום.
לפני כמה שבועות אמרה רעות שזה לא נכון שאלוהים לוקח אליו את הטובים ביותר מוקדם מהצפוי, אלא שפשוט הטובים ביותר, אלה המבצעים את מה שנדרש ומעבר, הם אלה שנוטלים סיכונים אישיים גבוהים, עד כדי אבדן חיים, לטובת הכלל.
וזה בדיוק מה שעשית ב-7 באוקטובר, היום ששינה את חיינו ללא היכר, שמת את טובת חייליך, טובת המדינה לפני טובתך האישית ושילמת את המחיר היקר ביותר שניתן לשלם, שילמת בחייך.
אנחנו יודעים שלחמת בגבורה ועשית את מה שציפית מעצמך לעשות, אנחנו גאים בך מאוד על גבורתך ועצובים מאוד על המחיר שנגבה ממך וגם מאיתנו.
לאורך חמשת השבועות התגייסו לא מעט אנשים למעננו, לכולם אנו חבים תודה גדולה:
בני משפחה וחברים של כולנו ממשיכים להיות לצידנו, דליה מזעקי שעסוקה במימוש התכנית הגדולה לה היית שותף עם גילעד, ניר ואור
ומשמשת כמנטורית לגילעד.
אנו חבים תודה למשפחת פרץ ששמה לה למטרה להנציח אותך, ולהגשים חלום של גילעד, ניר ואור, חלום ארוך שנים של נדב, של הקמת מצפה מעל למטווח, מקום בו יוכלו נערי ונערות השכונה להפגש, לצפות בשקיעה ולדבר אל תוך הלילה, בדיוק כפי שנהגתם אתה, כל אחיך וחבריכם לעשות וכפי שנוהגים ילדי השכונה מזה עשרות שנים, רק שעכשיו יזכו במקום מסודר ומזמין ועל הדרך ייחשפו לסיפורך.
אנו מודים מקרב לב למשה על המיזם הזה שנטל על עצמו ועל המאמצים והמשאבים שהוא משקיע ועוד ישקיע לטובתו.
איתמרי, אנחנו ממאנים להתנחם על לכתך, לומדים לחיות עם הכאב, שקנה לו מקום של קבע בליבנו, נמשיך לחיות כל אחד את חייו וביחד את חיינו המשפחתיים וזכרונך והיעדרך ילוו אותנו לעד.
אוהבים אותך ומתגעגעים כל כך.
לאחרונה מתנגן בראשי שיר ללא שם של שלום חנוך, נטלתי לי את הזכות להחליף את נושא השיר לילד. אקרא כמה בתים ממנו
כי ילדי הוא בת קול ברוח
מכתבי השלוח
מסילת חיי, געגועי
הד תפילותי
כי ילדי הוא עלה ברוח
הנידף, השכוח,
הוא האור הרך הנפקח בלילותי
הוא אתה ההולך אלי
איי, עלטה סביב
הלוואי שאתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
כי ילדי הוא משב הרוח
חלוני הפתוח
מעיין כוחי
צחוק ובכי
קץ ייסוריי
אתה בא והולך אלי