איתמר נולד ב-6.2.2002 5 דקות אחרי אחיו התאום גילעד והצטרף למשפחה
עם עוד 3 אחים בוגרים: נדב, רעות ויעל.
משלב הינקות הבין שהוא אחד משניים ושזה אומר מצד אחד הכפלת כוח ומן הצד השני למד לחלוק, לשתף, ולהיות סבלני.
וכך גדל עם גילעד, תוך שהוא חולק את חייו איתו: בחדר משותף, ב"גן מיכל" ובבית הספר הפתוח-השיטה ברחובות- שם למדו באותה כיתה.
בשנות הילדות אהב מאוד לבלות עם חברים מהשכונה, שכונת חבצלת, בה גדל והתגורר כל חייו.
הם נהגו לשוטט בגבעות, לבנות מחנות, שיחקו במשחקי דמיון, כמו "מבוכים ודרקונים" ועוד.
איתמר היה מוכשר מאוד בהפעלת צעצועים חשמליים, כגון רובוטים, רחפנים ומכוניות חשמליות.
לאט לאט החל גם להתמחות במשחקי מחשב: משחקי אסטרטגיה, קווסטים ומשחקי מירוץ שונים.
לקראת סיום בית הספר היסודי הצטרף יחד עם גילעד ל"ביה"ס לכדוריד" ברחובות והחל להתחרות במסגרת
הנבחרת בליגה הארצית בכדוריד, הוא היה חלוץ והבקיע לא מעט שערים, ובעיקר היה שחקן הנשמה של הקבוצה.
עם סיום ביה"ס היסודי עברו איתמר וגילעד לחט"ב ע״ש רון ארד בשכונת רחובות ההולנדית ברחובות, שם גם למדו בתיכון. ביה"ס היה ביה"ס חדש והם בוגרי המחזור הראשון שלו.
איתמר וגילעד השתלבו בביה״ס, ורכשו חברים חדשים. גם כאן למדו באותה כיתה.
אט אט, איתמר הפך למוביל דעה ולמנהיג, שהיה עסוק לא מעט בפתרון קונפליקטים בין מורים לתלמידים או
בין התלמידים לבין עצמם, ותמיד ברוח טובה, נעזר בחוש ההומור המפותח שלו.
לא אחת התייעץ איתנו ההורים, (המומחים בתחום החינוך והפסיכולוגיה) אודות פתרונות או עצות מתאימים
לבעיות אישיות של חברים בשכבה.
תמיד היה אוזן קשבת, תמיד היה בעמדה של מתווך ומפשר, ולא אחת נעזר בו הצוות החינוכי, כדי לצלוח
אתגרים מול השכבה.
איתמר גם היה זה שלא אהב לקבל תשובות ״שנשלפו מן המותן״- תמיד חיפש את ההיגיון מאחורי החלטות,
שנראו בעיניו שרירותיות או לא הוגנות. הצוות פגש אותו לא אחת שואל: ״למה?״ בהתחלה זה נתפס
כהתרסה, בהמשך זה הובן כדרכו לייצר הגיון והוגנות בתוך הסיטואציה.
גם אנחנו נדרשנו, לא אחת, להשיב ל״למה״ הזה, ובטוחים, כי זה סייע לנו להשתכלל ולהפוך להיות הורים
קשובים יותר.
את לימודיו בתיכון סיים בהצלחה עם בגרות מלאה והגברה בהיסטוריה ובלימודי כדור הארץ.
בנעוריו היה איתמר ממנהיגי החבורה, שהלכה וגדלה עם השנים. הוא הוביל לחיבור בין 2 קבוצות, זו שגדל
איתה בשכונה וזו שנבנתה בלימודיו בחט"ב ובתיכון.
עד גיל 16 המשיך לשחק כדוריד בנבחרת של רחובות והתחרה בליגה הארצית.
בנעוריו גם היה אלוף משחקי המחשב, הרבה הכירו אותו דרך אותם משחקים משותפים, שהתנהלו בעיקר
בלילות.
איתמר אהב מאוד בעלי חיים, לא אחת הביא הביתה ציפורים פצועות, חתולים עזובים ודאג שנטפל בהם.
לאיתמר היה חוש הומור מפותח, היה מצחיק את המשפחה והחברים בהשתטויות ובהומור העצמי שלו.
גילעד ואיתמר התגייסו ב-21.3.2021 ושובצו, בהתאם לבקשתם, ובעקבות אחיהם הבכור, נדב, בחטיבת
גולני. לראשונה בחייהם הופרדו לשני גדודים: גילעד שובץ לגדוד 12, בעוד איתמר שובץ בגדוד 13.
בהמלך מסלול ההכשרה שלו ללחימה יצא איתמר בהקצאה 0 לקורס חובשים ועשה בו חיל. הקורס תאם את
אופיו אשר ביקש להושיט עזרה ולטפל. למרות זאת, עם חזרתו לגדוד התעקש לצאת לקורס מ"כים על מנת
להכשיר דור חדש של לוחמים. איתמר היה מנהיג מלידה והיה חשוב לו להשפיע לטובה על אנשים, הוא רצה "לחנך" כדבריו.
מעמדה פנימית זו יצא לקורס מ"כים בקצאה 1 וכשסיים, קיבל כיתת טירונים באוגוסט 22.
לאחר 8 חודשי הכשרה ופיקוד מפרכים, זכה איתמר ב"אות המפקד המצטיין" של הגדוד.
תשומת לב רבה נתן לחיילים בודדים ולכאלה עם קשיים תפקודיים, במהלך החופשות נהג לבקר את חייליו
בבתיהם, הוא גם היה זמין תמיד לשיחות טלפון לצורך עידוד, דרבון ואוזן קשבת. הוא אהב את חייליו מאוד.
הוא נחשב למפקד שמצד אחד דרש הרבה מפקודיו, אך גם היה קשוב ומתחשב, כזה שפותר בעיות ורואה כל
אחד בהצלחותיו.
בהמשך ויתר איתמר על הצעה לשמש כחובש גדודי והמשיך בפיקוד עד תפקידו האחרון, כסמל מחלקת
המרגמות בפלוגה המסייעת של גדוד 13 של חטיבת גולני.
אהבתו לבע"ח נשמרה גם בצבא, בכל בסיס אליו הגיע אסף וטיפל בחתולים משוטטים. פקודיו מספרים, כי
בסיום כל מסדר בוקר, נהג למנות תורנים להאכיל גורים שנמצאו במגורי הצוות.
איתמר מצא את מותו במוצב פגה- נחל עוז, לאחר קרב הירואי ב-7.10.23. איתמר היה הראשון בקו האש,
מחוץ למוצב, הנהיג את הלוחמים שהיו איתו להלחם עד הרגע האחרון, הציל באמצעות פקודותיו ופעילותו
חיילים וחברים, שמר על מורל גבוה ונתן רוח גבית לחיילים שהיו איתו. לאחר פציעתו, סייע והנחה את
החובשים איך לטפל בפצועים האחרים באותו יום נמהר, עד שפציעתו הכריעה אותו והוא נפטר מפצעיו טרם
הגעת חילוץ למוצב.
איתמר היה אדם אהוב ואוהב. היה בן משפחה נהדר. תמיד רואה את אחיו, גאה בהם על הצלחותיהם ונרתם
לעזרתם בשעת צורך. כך גם איתנו ההורים.
ראינו אותו גדל להיות גבר מזוקן, גדל מימדים ושרירים, אשר עטפו את האיש עדין הנפש, המחבר והתומך
שהיה, אדם אוהב בני אדם ובעלי חיים.